הדרכת הורים פרטנית  – למי זה מתאים?

מתי פונים להדרכת הורים?

רוב ההורים פונים להדרכה באחד משני המצבים:
או שמה שעושים לא עובד יותר / או שמשלמים מחיר כבד מדי על ההתנהלות. אני לא מכירה הורים שפונים להדרכה פרטנית כי הם רוצים להעשיר את עצמם וליצור עתיד טוב יותר. הלוואי שהיו באים מסיבות כאלה… 

כלל אצבע: ככל שיותר מוקדם – יותר טוב. כשעולה סוגיה ואתם כהורים לא יודעים איך להגיב ולפעול, ותוצאות החיפוש רק מבלבלות אתכם – זה הזמן לפנות. תהליך הדרכה שמתחיל מוקדם כשהבעיות קטנות, יהיה אפקטיבי יותר וקצר יותר, ותוכלו ליהנות מהתוצאות ומהאוירה הטובה בבית תוך זמן קצר.
כלל אצבע נוסף: קל יותר לשנות התנהגות עם ילדים צעירים. אל תחכו לגיל ההתבגרות!
כשיש מצוקה בבית המתבטאת בהתנהגותו של אחד מהילדים, או מריבות בלתי פוסקות בין בני הבית, או תחושה של חוסר אונים מצידכם ההורים – זה הזמן לפנות, ויפה שעה אחת קודם. 

כשהילדים הופכים למתבגרים, אתם רוצים להיות כבר במקום מודע, בשליטה, מוביל ולא נגרר, לאחר שנים שפיתחתם יחסי אהבה וקרבה עם הילדים, ואתם במקום שיכול לתת להם כתף ועצה טובה, כשהם נכנסים לסערה של גיל ההתבגרות.

למי / מתי זה לא מתאים?

• אם אתם “על זה”, אפילו שלפעמים צועקים וכועסים, לפעמים הילדים חצופים, לפעמים יותר מדי ג’אנק פוד ומסכים – אם הילדים רוב הזמן משתפים איתכם פעולה ויש אוירה טובה בבית – אתם במצב מצוין. ככה זה ברוב המשפחות.
  אם אתם טיפוסים שלומדים היטב לבד, מפיקים תועלת גם מקריאה ברשת או העשרה בקבוצת הורים, ומצליחים ליישם ולשנות באופן הזה – המשיכו כך! 
• אם הקושי המשמעותי הוא שלכם עם עצמכם, או ביניכם כזוג – יכול להיות שהכתובת הנכונה הראשונה היא עזרה אישית או זוגית. אל דאגה, פערים בגישות בין ההורים יש בכל זוג שמגיע להדרכת הורים, וזה לא אומר שלא תוכלו להתנהל כהורים יחד. היחידים שלא סובלים מפערים בגישות הם הורים בהורות יחידנית, וגם להם יש אתגרים משלהם. 
• אם הילד.ה סובלת מקשיים רגשיים משמעותיים – יכול להיות שההדרכה לא תעזור. אם לתמצת במשפט – יש הבדל בין קושי רגשי ראשוני, שהוא מורכב ודורש התערבות של אנשי מקצוע מתחומי הטיפול הרגשי, לבין קושי רגשי שהוא תוצאה של תסכול או קשיים התנהגותיים (עשיתי משהו מרגיז, צעקו עלי ועכשיו אני במצוקה רגשית רגעית…). להרחבה אפשר לקרוא על זה עוד כאן.

מילה על הדרכת הורים קבוצתית

בעיני, הדרכת הורים קבוצתית היא נהדרת כהעשרה, ובעצמי השתתפתי לא אחת בקבוצות כאלה. לראות שהנושאים שעולים הם דומים ברוב הבתים, ש”כולם מתמודדים עם אותו דבר”, שאני לא ההורה הכי גרוע – זה מחזק ועוזר. אבל כשיש נושא ספציפי שבו רוצים לטפל, או מצוקה אמיתית סביב התנהגות של ילד או כמה מהילדים, והבית גועש – הדרכה פרטנית עושה עבודה מדויקת יותר ומהירה יותר מאשר הדרכה בקבוצה.
וכאמור, אם ניסיתם הדרכה קבוצתית והיא לא עזרה – אל תסגרו את הגולל על הדרכת הורים! נסו הדרכת הורים פרטנית.